עוד כפיר (אחד לפני אחרון, מבטיח) בסדרת הכפירים שאני בונה בקנה מידה 1:48. עד כה בניתי בסדרה זו כפיר גדרות של טייסת 254, כפיר קנרד של טייסת 149 וכפיר משופר של טייסת 144. בעתיד אבנה כפיר דו-מושבי ואגמור את הסדרה.

מעט רקע על כפיר הצילום: בשנים 1978-1975 פותח עבור שחקי צילום של טייסת 101 חרטום ארוך ומיוחד הכולל מצלמה ארוכת מוקד מסוג "צניעות", שהיתה מצלמה מתקדמת ביותר אותה נאותה ארה"ב למכור לישראל בשנת 1975 כתמורה להסכם הפרדת הכוחות עם מצרים במערב סיני (ובתום משבר "ההערכה מחדש" שיזם ממשל הנשיא פורד). בסוף 1979 הוחלט להסב לנשיאת חרטום "צניעות" גם שני מטוסי כפיר, וזאת לאור תום שרותם החזוי של מטוסי השחק. מטייסת 113 נלקחו כפירים מספר 819 ו-851, הם הוסבו לנשיאת חרטום המצלמה והועברו לטייסת 101; בהמשך שונה מספר הזנב שלהם ל-419 ו-451, שכן הסדרה 400 אפיינה את מטוסי הצילום של חיל האוויר באותה עת. ההסבה מכפיר קנרד רגיל לכפיר צילום כללה החלפת מארז התותחים בסוט דלק קדמי, הסטת מערכות קשר והתרעה מהחרטום אל מתחת לקדמת תא הטייס, והוספת צנרת חיצונית לשם חימום חרטום המצלמה (בעיה שלקח זמן לפתור בעת שהחרטום פותח עבור מטוסי שחק). שני כפירי הצילום נקלטו בטייסת 101 בשלהי 1981, שרתו בה עד לסגירתה במרס 1987, ואז הועברו כגף צילום בבסיס חצור תחת אחריות טייסת 149, אשר פעלה בבסיס עובדה. בקיץ 1988 עברה טייסת 149 לחצור ו"התאחדה" עם גף הצילום. במרס 1991 נסגרה הטייסת, והגף עבר לאחריות טייסת 144 בבסיס חצור. כפירי הצילום פעלו עד לסגירת טייסת 144 כטייסת כפיר ביולי 1994.

דגם הכפיר צילום הוא מתוצרת חברת WINGMAN (מק"ט 48010) ונקנה לפני שמונה שנים. הוא כולל עצי פלסטיק של קינטיק מהם ניתן לבנות כפיר קנרד רגיל, ונוספים אליהם חלקי רזין ו-PE רבים על מנת להסב את הכפיר למטוס צילום בעל חרטום מסוג "צניעות משופר" (השונה חיצונית מחרטום "צניעות" מקורי עימו טסו השחקים והכפירים בתחילה). חלקי הרזין כוללים חרטום "צניעות משופר" בעל מצלמה פנימית וחלק קדמי מסתובב על ציר (מופת של תכנון ויציקה מדויקת!), צנרת מיזוג חיצונית בגחון, פאנל חדש מתחת לתא הטייס ובו אנטנות כומר ופאנל מיזוג חרטום; וכן חלקי רזין נוספים שלא קשורים דווקא למצלמה ובהם קוקפיט, כיסא מפלט, בית כן נסע קדמי, גלגלים ועוד. דף המדבקות מפורט מאוד וכולל סימונים למטוסים 419 ו-451 בשרות טייסות 149 ו-144.

אני בחרתי לבנות את כפיר 419 כפי שנראה בצבעי טייסת 101 בשנת 1987, ערב סגירת הטייסת. עלי להדגיש: חרף מחקר מעמיק בנושא, לא הצלחתי לגלות אם חרטום "צניעות משופר" נקלט במטוסי כפיר לפני מרס 1987 (כלומר עוד בשרותם בטייסת 101) או רק לאחר מכן (כלומר רק בשרותם בטייסת 149). מצד שני, בדגם סופק רק חרטום "צניעות משופר" ולא "צניעות" מקורי. בהתבסס על מידע חלקי החלטתי כי החרטום המשופר נקלטו עוד בתקופת טייסת 101, וכך בניתי את הדגם. אני מקווה כי בעתיד לא תופרך הנחתי זו.

בניית הדגם היתה פשוטה למדי, ולו כי זהו הכפיר הרביעי והכפיר/מיראז' השישי שאני בונה מהקיט של קינטיק. חלקי הרזין מתאימים לפלסטיק בצורה מצוינת. את המטוס בניתי ללא כל חימוש חיצוני (למעט שני פיילונים ריקים בתחנות קצות הכנף), שכן בגיחות "צניעות" נדרש הכפיר לשיא גובה ומהירות וגם היה מאוד מוגבל בדלק, כך שלא ניתן היה "לבזבז" גרר על חימוש. לשם הגנה הכפיר לווה ע"י מטוסי יירוט אחרים, כגון בזים. סביב 1985 הוסרה מצלמת התקיפה שבסוט האחורי של כפירי הצילום וכך ניתן היה לשאת עוד 180 ליטר בסוט זה; חלון המצלמה נותר עם זאת, ולכן בניתי את הדגם ללא שינוי בנקודה זו.

בחרטום ה"צניעות" צבעתי את גוף המצלמה באפור בהיר מאוד ואת עדשת המצלמה בכסף כרום, לדימוי מראת הפריסקופ שהעבירה את התמונה לעדשה ארוכת המוקד שמאחור. את חלון המצלמה, המסופק מפיסת שקף, חתכתי בצורה מדויקת והדבקתי בתוך מגרעת הרזין באמצעות טבילת החלון בלכה מבריקה, הנחתו במקום הדרוש, והמתנה לייבוש מלא. הלכה שימשה הן כדבק והן להברקת החלון. בתא הטייס בניתי תע"ל חדש ולצידו מספר מחוונים נוספים מעל הפאנל העליון, לפי תמונות של מטוסי כפיר.

המטוס נצבע באפורים 36320 ו-36375 מתוצרת חברת AK (צבעי לאקר), עם פאטצ'ים באפור 36320 מתוצרת חברת WHITE ENSIGN MODELS. מדובר באפור מעט כהה יותר, המדמה היטב תיקוני צבע רבים שבוצעו בכפירים ששרתו בבסיס חצור. מכיוון שהכפיר נועד לייצג מטוס של טייסת 101 מתחילת 1987, הוספתי לסימונים הרגילים שלו גם פסים אדום-לבן בהגה הכיוון (סימון שהוחזר לכפירי 101 בשנת 1985 לערך, אחרי מספר שנים בהם היה הגה הכיוון אפור) וכן פס לבן-אדום-לבן סביב חלקו העליון של הגוף, לציון מיקום הטורבינה של המנוע.

אחרי ריסוס לכה מבריקה של AK ביצעתי ווש באמצעות PANELINER, הדבקתי את שלל הסימונים מדף המדבקות המצוין שמספקת WINGMAN, וחסמתי את המטוס המבריק בלכה מאט של AK.

לסיום, התקבל כפיר צילום ייחודי בצבעי הטייסת שהפעילה אותו לאורך רוב תקופת שרותו בחיל האוויר. העובדה שניתן לסובב את חלקו הקדמי של החרטום (עם המצלמה שבתוכו) מוסיפה על היכולת להציג את המטוס בצורה אותנטית. אגב, בגיחות צילום מבצעיות היתה המצלמה מסובבת לרוב לצד ימין של המטוס.